פנחס ואח' נ' "ביג אלקטריק" ואח'

פסק דין

לפני תביעה קטנה שהגיש התובע. לטענתו, ביום 3.1.13 הוא הזמין מקרר מן הנתבעת בתמורה לסך של 2,408 ₪. באישור ההזמנה צוין כי המקרר יסופק בתוך 30 ימי עסקים. המקרר סופק לתובע רק ביום 22.3.13. עד לאותו מועד, לא היה לתובע מקרר, מה שהצריך אותו לא להיות בבית מרבית הזמן, לא לארח אורחים, דבר שהסב לו עגמת נפש. התובע פנה שוב ושוב לנתבעת ובכל פעם נאמר לו שהמקרר יגיע בתוך מספר ימים. באחת הפעמים נאמר לתובע שהמקרר יגיע ביום ה', התובע הזמין אורחים לביתו ליום ו' וביצע קניות גדולות, אך לבסוף המקרר לא הגיע והתובע נאלץ לזרוק את מרבית המוצרים ולהתנצל בפני בני משפחתו שעזבו לביתם בירושלים. על כן, מבקש התובע פיצוי בסך של 5,000 ₪.

הנתבעת טוענת כי המקרר נרכש ממנה במסגרת מבצע הגריטה של מדינת ישראל. המקרר משווק על ידי הצד השלישי ואמור היה להיות מסופק על ידה. התובע אכן פנה לנתבעת מספר פעמים בתלונות כי לא קיבל את המקרר והנתבעת הפנתה אותו לצד השלישי. הנתבעת טוענת כי סכום התביעה מנופח ומוגזם ומכל מקום הצד השלישי הוא הנושא באחריות.

הצד השלישי - חב' תדיראן, מאשרת כי המועד המתוכנן לאספקת המקרר היה 11 בפברואר 2013. בתחילת חודש פברואר, כשנודע לה כי יתכן עיכוב באספקת המקרר, היא הודיע לתובע כי קיים מחסור בצבע שהוזמן על ידו והציעה לו לשנות את ההזמנה לצבע אחר או לבטל את העסקה, אך התובע דחה את הצעתה ובחר להמתין. יתרה מכך, תנאי עיקרי להשתתפות במבצע הגריטה הוא שעל המקרר הישן להיות מחובר לחשמל, תקין ופועל ועל כן, לא יכולה להיות מחלוקת כי בתקופת ההמתנה היה בביתו של התובע מקרר תקין וטענותיו להוצאות ולעגמת נפש תמוהות והסכום הנתבע מופרך, מה גם שהתובע לא תמך את טענותיו בעניין בכל ראיה שהיא.

בדיון שהתקיים בפני אתמול, העידו הצדדים וטענו טענותיהם. לאחר שמיעת הטענות ועיון במסמכים, שוכנעתי כי דין התביעה להתקבל באופן חלקי בלבד. על פי תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז – 1976, ינומק פסק הדין בצורה תמציתית:

אין חולק כי המקרר סופק לתובע באיחור - במקום שיסופק במחצית חודש פברואר, הוא סופק ביום 24.3.13, כעולה מהנספח לכתב התביעה.

התובע זכאי לפיצוי על הנזק שנגרם לו בגין איחור זה ואין לייחס לחובתו את העובדה שלא הסכים לבחור בצבע אחר או לבטל את ההסכם.

מנגד, התובע לא הוכיח כי נגרם לו הנזק הנטען בתביעתו. תנאי מבצע הגריטה, בגדרם נרכש המקרר, מחייבים מסירת מקרר תקין על ידי הקונה. התובע הודה בעדותו כי "המקרר שלי עבד ונתתי אותו כשהביאו לי את החדש". בנסיבות אלה, יש לדחות את טענותיו לנזק שנגרם לו בשל העדר מקרר בביתו, מה גם שהטענות בעניין זה נטענו בעלמא ולא נתמכו ולו בבדל של ראיה.

הנזק שנגרם לתובע הוא נזק שאיננו ממוני ובפרט - עגמת נפש. בהתחשב במכלול נסיבות העניין ובכלל זה סכום העסקה בכללותה, סבורני כי פיצוי בסך כולל של 500 ₪ יהא פיצוי ראוי על נזק זה.

בדיון שהתקיים בפני, הודיע נציג הצד השלישי הצד השלישי הוא שיישא בתשלום ככל שייפסק לתובע, וביקש לחייב את הצד השלישי ולא את הנתבעת.

על כן, הריני פוסקת בזאת כי הצד השלישי ישלם לתובע סך כולל של 500 ₪ וזאת בתוך 30 יום ממועד מסירת פסק דין זה לצד השלישי, אחרת - יישא הסכום האמור הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

ניתן היום, כ"ח טבת תשע"ד, 31 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.